במדינת ישראל כל ילד, בין אם הוא יהודי, נוצרי, מוסלמי או חסר דת, זכאי לקבל מזונות מהוריו. מזונות ילדים נקבעים בהתאם לדינו האישי של האב ובהעדר דין אישי או במצב בו הדין האישי פוטר את האב מתשלום המזונות, האב מחויב במזונות ילדיו בהתאם להוראות חוק המזונות.
ככל שהסמכות העיניינית לדון בתביעת מזונות ילדים נתונה לבית משפט לענייני משפחה ורק בהסכמת בני הזוג היהודים נתונה הסמכות גם לבית הדין הרבני. הסמכות המקומית נקבעת בהתאם למקום המגורים האחרון בו התגוררו בני הזוג בטרם הפרידה.
פסיקת מזונות ילדים נקבעת בהתאם לצרכים הכרחיים של הקטין ובהתחשב ליכולתם של ההורים, כך למשל על פי הדין העברי, היהודי, על האב לבדו לשאת במזונות ילדיו הקטינים וזאת עד שיגיעו לגיל 15. מעבר לצרכים הכרחיים, יישאו בני הזוג יחד בהתאם ליכולתם הכלכלית.
צרכים הכרחיים הם מזונות מינימליים אשר משמשים כצרכים של כיום כמו: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור והוצאות מדור. בתי המשפט ככלל, פוסקים מזונות ילדים עד גיל 18 ומגיל 18 עד סיום השירות הצבאי בתי המשפט מעמידים את סכום המזונות לכדי 1/3 מהסכום שנפסק על ידי בית המשפט. ככלל מוצמד למדד המחירים לצרכן.
בעת פסיקת מזונות ילדים, בתי המשפט לוקחים בחשבון רכיב חיוני נוסף והוא זמן שהות עם ההורה הלא משומרן. ככל שההורה הלא משומרן פעיל יותר בגידול הילדים והילדים שוהים במחיצתו זמן ממושך יותר מהמקובל, יש להתחשב בכך ואף ניתן לשקול נתון זה בתחשיב המזונות.
במאמר אתייחס באופן מיוחד לבני זוג יהודים, היות והדין העברי אצל יהודים מפלה קשות את האב, שעה שמטיל על האב חובה אבסולוטית בגין צרכים הכרחיים של הקטין. לפיכך, בחודש דצמבר 2012 התקבלו המלצות מוועדת שיפמן בעניין זה. בועדת שיפמן הומלץ לחלק את הנטל בין ההורים באופן יחסי ובהתחשב בהכנסות ההורים, כך שיש להוריד חלק מהאחריות מהאב ולעביר אחריות זו לאם.
בנוסף לכך, הוועדה המליצה לקבוע נוסחה פשוטה וברורה לקביעת סכום המזונות וזאת במטרה לחסוך מהצדדים התדיינות מיותרת. בהתאם להמלצות, הגישה לערכאות בקשר למזונות ילדים תתאפשר רק במקרים חריגים ביותר. חשוב לציין כי המלצות אלו טרם הבשילו לכדי חקיקה ולכן אין לנו אלא להתאזר בסבלנות.
בחודש אוגוסט 2013 ניתן פסק דין אשר תאם את המלצות וועדת שיפמן שניתנו לאחרונה. פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופט יהורם שקד, השופט הנכבד פטר את האב מתשלום מזונות וקבע כי מאחר ולהורים משמורת משותפת על הקטינים, האב יישא באופן ישיר במזונות ילדיו כשהם שוהים במחיצתו.
בית המשפט בפסק דין זה הביא בחשבון את הכנסתה הגבוהה של האם, אשר משתכרת למעלה מ-18 אלף ש”ח בחודש ובבעלותה דירת מגורים. לעומתה, האב משתכרת למעלה מ-13 אלף ש”ח לחודש ושוכר דירה למגוריו.
כ-14 חודשים לאחר מתן פסק הדין של השופט יורם שקד ניתן בחודש דצמבר 2013 פסק דין ברוח דומה, של סגן נשיאת בית המשפט לעינייני משפחה בראשון לציון, השופט הנכבד יעקב כהן. בפסד דין זה, בדומה לפס”ד של השופט יורם שקד, נבחן עקרון השוויון בכל הנוגע לפסיקת מזונות, כאשר ההורים משתכרים שכר דומה וחולקים משמורת משותפת בילדיהם האם, השתכרה 13 אלף ש”ח בחודש בעוד האב משתכר כ-12 אלף בחודש. בסופו של יום, השופט הנכבד דחה את תביעתה של האם למזונות ילדים אשר היו במשמורת משותפת שלה ושל האב.
ברוח זו, ניתן ביום 2/6/14 פסק דין על ידי כבוד השופטת איריס ארבל-אסל אשר החליטה לפטור את האב מתשלום המזונות וקבעה שכל הורה יישא בהוצאות השהות של ילדיו וההורים יתחלקו ביתר ההוצאות באופן שווה. בפס”ד צוין כי בני הזוג ניהלו משמורת משותפת של 3 קטינות. האם השתכרה 12,500 ש”ח לחודש נטו ושכר האב הינו 9,700 ש”ח נטו.

בתאריך 19.7.18 בית המשפט העליון , הוציא תחת ידו הלכה חדשה, הלכת בע”מ 919/15,  לפיה במשמורת משותפת , אשר חולקים זמני שהות באופן שווה, ומדובר בילדים מעל גיל 6 , נקבע כי לא יהיה חיוב מזונות ובלבד שלהורים הכנסות זהות או  קרובות לזהות. 

בעבר לא היה ניתן לפתוח תיקים ישנים ולטעון להליכת בע”מ 919/15  ,  אך כיום הלכת בע”מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות וניתן לפתוח בהליך מתאים ל.

אבות המעוניינים לבטל או להפחית מזונות בהתאם להלכה החדשה מוזמנים ליצור קשר עם משרדינו.

מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי , על הקורא להתייעץ עם עורך דין התמחה בתחום.

דרג את העמוד
052-7901079
WhatsApp chat