מהי כתובה ומהו תוקפה המשפטי?

הגדרתה המילונית של כתבה היא: “מסמך משפטי שנלווה לקידושין שתיקנו חז”ל, ובו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספת במקרה שתגורש או תתאלמן. טעמם של חז”ל לכתובה היא שלא יקל בעיני הבעל לגרש את אשתו, שהרי בזמנם נהג דין תורה לפי מותר היה לגרשה בעל כורחה. כיום נהוג להעתיק את שטר הכתובה לכלה במהלך החופה.

המטרה היחידה של הכתובה היא: “שלא תהא קלה בעיניו להוציאה”, כלומר, שהבעל לא יגרש את האישה בפזיזות, בקלות דעת, ללא כל הצדקה.

כיום, הכתובה הינה מסמך משפטי בר תוקף על כל חלקיה- האישה יכולה לאבד את כתובתה בשל נימוקים קונקרטיים ולאחר שיוכרע הדבר על ידי בין הדין הרבני.

מקרה בוחן בו בת הזוג איבדה את כתובתה- באחד מפסקי הדין שניתנו על ידי בית הדין הרבני הגדול בתיק מס’ 812600/1, בפתחו של בית הדין הרבני הגדול הגיע תיק של בני זוג עם זוגיות שנכשלה על רקע חילוקי דעות, חוסר אמון ומריבות קשות אשר לוו מצד האישה באיומים ובהגשת תלונות סרק במשטרה, כך שהבעל לא היה מסוגל להמשיך להתגורר עם האישה. לפיכך, עזב את הדירה וזאת כדי לא לקחת סיכון והאישה תרצה לממש את איומה.

הבעל טען בפני בית הדין כי האישה מפסיקה את כתובתה בשל תלונות השווא כפי שהוגשו על ידה במשטרה. בפסק הדין, הדיינים הנכבדים הגיעו לכלל מסקנה כי האישה תכננה בקור רוח מזמינה להפיל את הבעל בפח בתלונות שווא.

חשוב לציין כי הדיינים הנכבדים ראו במעשה זה של האישה ככל כך חמור, שאין צורך בהתראה כדי שתפסיד את כתובתה. בפרשה זו, האישה ניסתה למשוך את הבעל לשלום בית וככל שהבעל היה מסרב לאישה, האישה איימה להעליל עליו במשטרה. הדיינים הנכבדים הסיקו מכך שהעלילה היא עלילת שווא, אחרת כיצד האישה מסכימה לשלום בית ומכיוון שכך נראה היה שהאישה רקמה לבעל עלילה בצעד מחושב.

כמו כן, צוין בפסק הדין כי מעשה של תלונת השווא מצד האישה נחשב כמרידת האישה בבעלה היות וחוסמת האישה את בעלה לחזור לשלום בית.

בית הדין הרבני הגדול קיבל את הערעור ברוב דעות ופסק כי האישה חייבת לקבל גט והאישה מפסידה את כתובתה והתוספת הכתובה בשל תלונת השווא שהגישה כנגד בעלה.

מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.

לתיאום פגישת ייעוץ מסודרת  הנכם מוזמנים ליצור קשר עם עורכת הדין אלונה אלונה אשר מתמחה בדיני משפחה ובכתובה.